The Beginning of Wisdom

Introduction

מגיד דבריו ליעקב כו'

תוכן ספר היקר הזה, הוא יקר חרוץ. כי הוא מבוא והקדמת הכללים
לשלומי אמוני ישראל הישרים בלבותם, אשר חשקה נפשם לבוא
בפנימי[ו]ת השערים המצויינים בחכמת האמת, וללמוד ולהבין אמרי יושר
ודברי אמת, כתבי קבלת האר"י ז"ל.

אולם, באשר שנעלם מהם ידיעת דרכי לימוד חכמה זו, המה מגששים
כעורים סביב לשערים, ואין פותח (להם) לבם בחכמה, מקוצר הבנתם
מקודם, ההקדמות והכללים הנצרכים לחכמה זו.

הספר הזה יאיר להם עינים בעזהי"ת. אם כי הוא מעט הכמות, הוא רב
האיכות בזה. כי בו ימצאו כל חפץ לבבם. כי הוא יורה דעת החכמה
בכללי אמת, והקדמות יקרות המסולאים בפז. וגם הוא מורה דרך האמת
ונתיב היֹשר בהשכל ודעת – סדר הלימוד בספרי המקובלים ואופן לימודם.
איך לעלות מעלה מעלה, עד אשר לאורו יגיעו אל היכלי נוגה, זיו החכמה
העליונה וזוהר הקבלה, על אופן מאד נעלה. וכל ההקדמות והכללים שבו,
מיוסדים על אדני האמת ועמודי זרועות עולם. הלא המה ספרי הרמ"ח
לוצאטו ז"ל, ועל פי פירושי וביאורי הגר"א ז"ל בזוהר הקדוש וכתבי האר"י
ז"ל וספר יצירה. [ועל פי כללי והקדמות עץ חיים ופרי עץ חיים, ושאר
כתבי האר"י ז"ל, כאשר עוררתי זה בעזה"י באיזה מקומות גם אני
לדוגמא, בשולי היריעה בהג"ה בשם המעתיק.]

וגם לחכמים הבאים כבר תוך היכלי החכמה פנימה, אקוה לה' שימצא
הספר חן בעיניהם, כי יהי' להם קילורין לעינים, שעל ידו יוחקו לזכרון
בלבם כלליות רוב חכמה שמפוזרים בכמה ספרים ובמקומות שונות
צפונים. ופה נקבצים יחד כעמיר גורנה, בסידור נכון. בקיצור דברים.
ומיעוט אמרים. והזכרת מקום מוצאם. ושם מחברם. כאשר עיני הקורא
תחזינה מישרים.

ובזה אבוא על המוגמר מלהתיצב בשער לדבר. כי אם עוד זאת להזכיר –
מאמר החכם שלמה המלך, ע"ה, תחלת חכמה יראת ה' כו'. ומאמר חז"ל,
כל בעלי אמונה. ידעו נאמנה. יגעתי ומצאתי תאמין באמונה שלמה. וזה
הוא העיקר לכל בית ישראל, ובפרט לכל באי לפתוח שער בחכמה זו. ואז
יקויים בם מאמר החכם הנ"ל, אני אוהבי אהב גו' כי מוצאי מצא חיים גו',
כרצון נפשם הטוב, אמן:

וכנפש המעתיק.

Chapter 1

כללים למתחילים בחכמה. חכמת האמת:
לתועלת החפצים להתחיל בלימודה, ועדיין לא למדו בהספרים. ויכבד עליהם הבנתם שם,
מחסרון ידיעת הכללים המוכרחים למתחיל לדעת. לכן סדרנו לפניהם הכללים האלה,
להקל עליהם אחר כך, שיוכלו להכנס בשערי', וגם להישיר לפניהם הדרך אשר ילכו בה.
(רוב) כללים אלה נלמדו ונלקטו [מכתבי האר"י ז"ל], ומדברי הגאון רמ"ח לוצאטו ז"ל,
ומדברי הגר"א ז"ל, וכנרשם על רוב הדברים את מקורם.

פרק ראשון - בו מדובר ענין הספירות, וההנהגות ושמותן, ובו ל"ג
סעיפים
[א] הנה להוי"ה יתברך יקראוהו הספרים בשם אין סוף, יען הוא בלתי
גבול ובלתי תכלית. וכשם שהוא בלתי גבול ובלתי תכלית, כן הוא רצונו
ית׳ (וע"ע לקמן פ"ח, סעיף כ"א וכ"ב).

1. Since G-d is not confined to time and space or any other limitations, Kabbalah refers to Him as Ayn Sof — The Infinite. As He is infinite and boundless, so is the power of His Will.

[ב] ידוע שהא"ס ב"ה אסור לחשוב בו כלל וכלל כו׳, וכל מה שאנו
מדברים בו ובספירות הכל מרצונו והשגחתו הידוע מצד פעולותיו. וזהו
הכלל לכל דרכי הקבלה. (עכ"ל הגר"א ז"ל בליקוטים שבסוף ספר ספרא
דצניעותא שנדפס מחדש) וכן כתב הרמ"ח לוצאטו ז"ל בספרו אדיר
במרום דף נ"ט ע"א, וז"ל שם: הנה מה שאנו מדברים במאציל ב"ה, הנה
דבר פשוט הוא שאין אנו מדברים רק בבחינת פעולותיו ולא בבחינת
מהותו ועצמותו כלל. ותדע שאפילו מה שאנו מזכירין אותו בשם אין סוף
ב"ה, אין הכונה על עצמותו כלל, אלא על פעולותיו עכ"ל. ועיין עוד בספרו
חוקר ומקובל בתחלתו בד"ה הנה ידוע תדע כו׳ ע"ש באורך.

2. The prohibition against the contemplation of G-d’s essence is widely known. Whatever is related about G-d pertains only to His Will and providence, which are manifest by His actions. This general rule applies to all Kabbalah, as stated by Rabbeinu Moshe Chaim Luzzatto in his book Adir Bamarom, “It is self evident that any expression regarding the Emanator, Blessed Be He, refers only to His actions rather than His essence.”

[ג] והנה בענין דרכי הנהגתו יתברך את העולמות, עשר ספירות הן. ואלה
שמותן: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

3. There are ten Sefirot by which G-d, Blessed Be He, creates and conducts the worlds. They Are:
1. Keter — Crown,
2. Chochmah — Wisdom,
3. Binah — Understanding,
4. Chessed — Kindness,
5. Gevurah — Might,
6. Tiferet — Beauty,
7. Netzach — Victory,
8. Hod — Majesty,
9. Yesod — Foundation,
10. Malchut — Kingdom.

[ד] כל ספירה הוא מדה אחת מן המדות של הא"ס ב׳׳ה, אשר ברא בם
את העולמות ומנהג אותם. (עכ"ל בס׳ קל"ח פתחי חכמה סי׳ ו׳, ועיין עוד
בליקוטי הגר"א ז"ל שם, ובריש ספר חוקר ומקובל, ובריש ספר קנאת ה׳
צבאות, ענין הספירות מה המה), עיי"ש.

4. The Sefirot are those divine faculties which G-d utilizes to create and conduct the worlds.

[ה] בענין ההנהגה, יש החסד הגמור, ויש הדין הגמור, ויש הנהגה
ממוצעת בין החסד והדין, ונקרא רחמים. וסימנם חד"ר – ח'סד ד'ין
ר'חמים (עיין ספר יצירה פ"ג).

5. G-d governs the world with three general modes of conduct; Pure Kindness — Chessed, Pure Judgment — Din, and the median conduct of Mercy — Rachamim.

[ו] ספירת הכתר הוא חסד גדול ורחמים עד אין קץ, שהוא לפי התכלית לו
יתברך, שהתכלית הוא להיטיב לכל, וגם למי שאין לו זכות, על דרך
שאמרו בברכות (ז ע"א): "וחנותי את אשר אחון", אעפ"י שאינו הגון.
(הגר"א ז"ל שם ד"ה ואמר כו׳.)

6. Keter influences great and unbounded kindness and mercy without discerning the merit of the recipient. This is because Keter represents G-d’s ultimate intention in creation, that is to benefit All, as the Talmud states on the verse, “I will be gracious to whomever I will be gracious,” — even to the unworthy.

[ז] ספירת החכמה גם כן חסד גדול, גם למי שאין לו זכות כל כך. אך לא
חסד כל כך כמו הכתר. וגם הבינה הוא חסד כנ"ל. והחכמה הוא יותר
חסד מבינה (שם), ומבינה דינין מתעוררין ממנה. פירוש: שלפעמים זהו
נכלל בחסד לעשות דין בעולם, שזה גם כן לטובה, למען לא יהיה עולם
של הפקר. או על דרך: "כי אשר יאהב ה׳ יוכיח" (משלי ג׳ י"ב), ועל דרך
הכתוב (פרשת עקב): "כי כאשר ייסר איש את בנו" כו׳.

7. Chochmah, too, is free of Judgement, influencing the world with great kindness including the unworthy, but, not to the extent of Keter. The quality of Binah is kindness as well, yet to a lesser degree. This is because judgments begin to arise in Binah, as mentioned in the blessing: “Who gives the rooster the understanding (Binah) to discern (Judgment) between day and night,” — For sometimes, in order to prevent anarchy, G-d excercises judgment upon the world, so that evil, though a necessary component in creation for the purpose of choise, not be left unchecked. This judgment, in truth, is a kindness to the world. Moreover, kindness may be the motivating factor of severity, as scripture states, “For whom the L-rd loves, He corrects,” and, “As a man chastens his son so does the L-rd your G-d chasten you.”

[ח] כל השלשה הנ"ל: כתר, חכמה, בינה, נקראו ג׳ ראשונות או ג'
עליונות, והם רחמים גדולים שהם לפי רצונו יתברך בעולם, לא לפי
המעשה כו׳. ולכן כשאלה מתגלים, אז רחמים ורצון גדול בעולם (הגר"א
ז"ל שם).

8. Keter, Chochmah, and Binah are called the first or upper three sefirot. When any of these are revealed, it is a time of great mercy and goodwill toward the world. They reflect G-d’s ultimate intention in the world, unobstructed by the deeds of man.

[ט] ספירת החסד הוא החסד הגמור, רק הוא למי שמגיע לו בעד מעשיו
(כמו בגן עדן להצדיקים). ספירת הגבורה הוא הדין הגמור והעונש הגמור
למי שמגיע לו בעד מעשיו (וכמו בגיהנם להרשעים). והתפארת הוא
ההנהגה הממוצעת בין החסד והדין, שנקרא רחמים כנ"ל (כל זה נלמד
מדברי הגר"א ז"ל שם) (והתפארת נוטה לחסד יותר מלדין).

9. Chesed is Pure Kindness, though only to the meritorious, as is the reward of the righteous in Gan Eden. Gevurah is Pure Judgment and retribution to the guilty, as is the punishment of the wicked in Genhenom. Tiferet is the median conduct of Mercy, between Chesed and Gevurah, but inclines more toward Kindness than Judgment.

[י] הנצח הוא הנהגת החסד, אבל אינו חסד גמור, רק חסד ממוזג בדין
קצת. ובכלל זה, מה שמתדמה שהוא רע לשעתו, אבל באמת הוא טוב
אמיתית לפי התכלית, כמו שמשלמין להצדיקים מיעוט עונותם בעולם הזה,
להטיבם באחריתם לעוה"ב טובה אמיתית ונצחיות (עיין יומא פ"ו ע"א
וקדושין ל"ט ע"א ומ ע"א). וכדומה לזה, נכלל בהנהגת הנצח. (נלמד
מדברי הגר"א ז"ל שם.)

10. Netzach is Kindness tempered with Judgment, for example, sometimes the righteous suffer in this world for their few errors, to be ultimately rewarded in the world to come — the seemingly negative being ultimately positive.

[יא] ההוד הוא הנהגת הדין. אבל אינו דין גמור, רק ממוזג בחסד קצת.
ובכלל זה, הרע שמתדמה לשעתו שהוא טוב וערב, אבל באמת הוא
לעונש, כמו שמשלמין להרשעים מיעוט זכיותיהם בעולם הזה, להאבידם
לעולם הבא, (וכמ"ש פרשת ואתחנן: "ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו")
(וע"ש בקדושין שם וביומא שם) וכדומה לזה, נכלל בכלל הנהגת ההוד.
(כל זה נלמד מדברי הגר"א ז"ל שם ד"ה ואמר שם שהצמצום כו' עי"ש).
היסוד הוא הנהגת העולם בכללו (שם), והוא הנהגה ממוצעת בין הנצח
וההוד (ונוטה קצת יותר לדין).

11. Hod is Judgment tempered with Kindness, for example, sometimes the wicked prosper in this world for their few virtues, to be ultimately destroyed in the world to come, as scripture states, “He pays his enemy up front to destroy him,” — the seemingly positive being ultimately negative. Yesod is the median conduct between Netzach and Hod, tempered by both, but inclining more toward Judgment than Kindness. The world is generally conducted through this faculty.

[יב] כל הששה ספירות הנ"ל: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, הם
הכל לפי מעשי בני אדם, שגם החסד הגמור הוא רק למי שמגיע לו בעד
מעשיו כנ"ל. (הגר"א ז"ל שם). ולכן נקראו הששה הנ"ל בכלל הנהגת
המשפט (עיין קל"ח פתחי חכמה סימן צ"ב עיי"ש).

12. The six sefirot (Chesed, Gevurah, Tiferet, Netzach, Hod, and Yesod) are collectively called the System of Justice in that they are responsive to human deeds, for even Chesed, which is pure kindness, applies only to the meritorious.

[יג] ובאשר הכתר הוא הרחמים גדולים באין קץ וכנ"ל, לכן נקרא ארך
אפים, ובלשון הזוהר ארך אנפין (וגם לפי שההנהגה הזאת תהיה רק
להתכלית לעתיד, כמו שנכתוב לקמן בס"ד), לכן נכלל בכלל ארך אפים,
שממתין ומאריך אף לצדיקים ולרשעים (כמ"ש חז"ל בב"ק נ' ע"ב ע"ש).
וששה ספירות חג"ת נה"י הנ"ל, שהם הנהגת המשפט כנ"ל, נקראו זעיר
אנפין. פירוש, מיעוט אפים, שהוא הנהגת המשפט (וגם הנהגה של עכשיו
וכנ"ל) ומיעוט חסד, שהוא רק למי שזוכה כנ"ל (ועיין קל"ח פתחי חכמה
סימן צ"ב, צ"ג, צ"ד, צ"ה).

13. Keter is called Arich Anpin — Patient, because it represents unqualified mercy, which will only be fully realized in the world to come. (This gives the righteous the opportunity to acquire greater merit, and the wicked the chance to repent.) The six sefirot are called Zeir Anpin — Short Tempered, because they represent the qualified system of justice by which the world is presently being conducted.

[יד] ספירת מלכות, הוא הנהגה להשגיח בתחתונים, ולגלות מלכותו בעולם
שתהי׳ שכינתו יתברך בעולם, (פירוש, שיהי׳ נודע שהוא שוכן בקרבם)
ושיקבל מעשי המצות שלהם ותפלתם, ולעשות שיקבלו התחתונים עול
מלכותו עליהם כו׳ (עיין בפירוש הגר"א ז"ל על רעיא מהימנא סוף חלק
א', מהזוהר במהדורה תנינא ד"ה ויחלום כו'), (וע"ע בספר קנאת ה׳
צבאות חלק א', נתבאר גם כן ענין עשר ספירות ולמה הם עשר, ע"ש).

14. Malchut is the medium for Divine providence through which the kingdom of G-d and his presence — Shechinah, will be realized and accepted by All. This sefirah has a dual function; it is a conduit that accepts mans good deeds and prayers, and responds by transmitting divine influence upon them.

[טו] מה שנקראו ספירות, הוא לשון מספר (פירוש הגר"א ז"ל בספר יהל
אור בפירוש זוהר בראשית ט"ו ע"א ד"ה ליקוט כו', ע"ש הטעם באורך).
ולכן נדרש הלשון "ספירת" גם על שאר דברים, שכל מה שבעולם נחלק
לעשר ספירות, וכמו שיתבאר, לפי שספירות הוא לשון מספר.

15. The term Sefirot means Numbers — Mispar. The concept of sefirot can therefore be applied to many matters. Everything that exists can be divided into ten sefirot.

[טז] והנה אמרו חז"ל על המקרא (מלכים א׳ כ"ב, י"ט מובא בפירש"י
שם): "וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו", וכי יש ימין
ושמאל למעלה. אלא אלו מיימינים לזכות, ואלו משמאילים לחובה. ולכן
ספירה שהיא הנהגת החסד למי שיש לו זכות, נקרא בדרך משל ימין.
וספירה שהיא הנהגת הדין להעניש החוטאים, נקרא בדרך משל שמאל.

16. Scripture states: “All the hosts of heaven stand by Him to His right and to His left.” The sages asked, “And are there right and left above? Rather, the right for virtue and the left for guilt.” Therefore, a sefirah which influences Kindness to the worthy is allegorically considered “right” and one which influences Judgment upon the guilty is allegorically considered “left”.

[יז] ולכן, אם נכתוב הספירות ונרצה להורות בסדר כתיבתם את ענין
הנהגותיהם, נכתוב אותם בסדר זה: מקודם ג׳ עליונות – כתר למעלה (לפי
שהוא השורש כמו שיתבאר), תחתיו חכמה מימין, ובינה משמאל, לפי
שבבחינת ג׳ ראשונות, הבינה ממנה דינין מתעוררין וכנ"ל. ותחתיהם חסד
מימין, וגבורה משמאל, ותפארת תחתיהם באמצע (לפי שהת"ת הנהגה
ממוצעת כנ"ל). תחתיהם נצח מימין, והוד משמאל, ותחתיהם יסוד
באמצע, שהוא הנהגה ממוצעת בין הנצח וההוד וכנ"ל. ותחתיהם מלכות

באמצע. כזה:
כתר
חכמה בינה
(דעת)
חסד גבורה
תפארת
נצח הוד
יסוד
מלכות

17. A diagram of the sefirot conveying this concept would therefore appear thus: Keter in the top center position, since it is the root of all. Under it, Chochmah to the right and Binah to the left, since in Binah descernments begin to arise. Under them Chesed to the Right and Gevurah to the left, with the median conduct of Tiferet centered below. Below them, Netzach to the right and Hod to the left, with the median conduct of Yesod centered below. Under Yesod, in the center, Malchut which recieves from All.

[יח] וסדר הנ"ל נקרא בדרך משל סדר עמידתם, והוא בדרך משל כנ"ל,
וכשנצייר אותם בסדר הזה נקרא עשר ספירות דיושר.

18. This diagram is allegorically called the Ten Upright Sefirot — Esser Sefirot D’Yosher.

[יט] ולפעמים נצייר העשר ספירות בדרך משל כמו עיגולים זה בתוך זה,
כתר מקיף סביב בעיגול, ובתוכו עיגול חכמה, ובתוכו עיגול בינה, וכו׳ עד
מלכות. סדר זה נקרא עשר ספירות דעגולים, ויש בזה כללים בענין
ההנהגה, שבציור העיגולים נלמד את סדר השתלשלות זה מזה, שיתבאר
ענינו לקמן בס"ד (פ"ה סעיף ב׳ וג׳ וד׳) (ואיזה הנהגה היא העיקרית
המסבבת את ההנהגה השני׳ וכמו שיתבאר), ועל זה מורה סדר עגולים
הנ"ל. וכשנדבר בסדר ההנהגה, מהו דין, מהו חסד, נציירה בסדר הנקרא
עשר ספירות דיושר וכנ"ל. כן כתב בספר קל"ח פתחי חכמה סי׳ י"ג ע"ש.
והגר"א ז"ל כתב לפי שיש שני מיני הנהגות, הנהגה בכלל והנהגה בפרט,
ועל זה מורה שני הדרכים הנ"ל עיגולים ויושר, (ע"ש בליקוט שבסוף ספר
ספרא דצניעותא, בד"ה דע כו׳ ע"ש)

19. There is also a diagram of concentric circles in which Keter encompasses Chochmah, which in turn encompasses Binah, etc., with Malchut at its center. This diagram is called the Ten Sefirot of Circles — Esser Sefirot D’Igulim. It conveys principles in the development of the worlds one from the other, and indicates that the more essential the conduct, the more all encompassing it is. But, when the subject is the divine system of conduct, the quality of its various modes and their interrelationships, the diagram of the ten upright sefirot is used. (The GR”A states that the circular sefirot indicate general providence and the upright sefirot, individual providence.)

[כ] ספירת המלכות, הנהגתה יותר דין מששה ספירות חג"ת נה"י הנ"ל
שנקראו הנהגת המשפט וכנ"ל, ויש לפעמים בה משפט. אבל מלכות
שנקראת לפעמים צדק, היינו משפט צדק, דין יותר. ורק לפעמים בזכות
התחתונים משתתפת הנהגת המלכות בחסד ונעשה הנהגת הרחמים, וכמו
שיתבאר בס"ד. (ועיין אדרא זוטא בזוהר האזינו דף רצ"א ע"ב, רצ"ב ע"א
ע"ש, ולקמן פ"ז סעיף ד׳ ה׳ ו׳).

20. Malchut is more severe than the six sefirot of Zeir Anpin, which represent the system of justice. For since Malchut is called “Righteous Judgment”, it is more exacting. Only at times, through the merit of mankind does Malchut join Chesed (Kindness) resulting in Rachamim (Mercy).

[כא] והנה הנהגה כללית שמתנהגת בדין, נקרא בלשון נקבה. וכמו שכתוב
בפרשת בהעלותך: "ואם ככה את עושה לי", ע"ש פירש"י. לכן נקרא
הנהגת המלכות נוקבא בדרך משל, ועוד יתבאר בס"ד לקמן טעם על שם
זה.

21. A general conduct which is an expression of judgment, such as Malchut, is allegorically considered female. This is one reason that Malchut is often called Nukve (Female).

[כב] וכן הבינה, אשר בערך החכמה היא קצת דין, שדינין מתעוררין ממנה
וכנ"ל, נקראת הבינה ג"כ בלשון נקבה, כי בערך של ספירת חכמה היא
בחינת דין כנ"ל. ועל פי זה, לפעמים כשרוצה לזכור בחינת דין שבספירה
אחת, כמו כשנאמר הכתר (שנקרא ארך אנפין) ובחינת קצת דין שבו,
נאמר ארך אנפין ונוקבי'. פירוש, כתר שהוא רחמים גמורים, ובחינת הדין
שבו. (ומה שלא נקרא גבורה והוד נוקבא, נראה שהששה ספירות חג"ת
נה"י, הם בכלל נקראת הנהגה אחת – הנהגת המשפט כנ"ל, ליתן שכר
לעושי מצוה ולענות לעוברי מצותיו. כן נראה לכאורה.)

22. Binah is somewhat severe relative to Chochmah, since discernments begin to arise in it. Therefore, it too, is considered female. Accordingly, in kabbalistic terminology, when the judgmental aspect of a particular sefirah is mentioned, the feminine gender is used. For example, “Arich Anpin and his Female”, refers to Keter, which is the quality of absolute mercy, and the potential judgment dormant in it. Gevurah and Hod, though they are expressions of judgment, are not generally considered female. This is because they are integral components in the reward and punishment of the System of Judgment — Zeir Anpin, and do not function independently of it.

[כג] והנה מדובר בספירות בשני בחינות, בחינת פנימיות, ובחינת חיצוניות.
היינו שלפעמים [ה]הנהגה גלויה ומפורסמת וניכרת, ולפעמים היא
מסותרת, כגון שעושין חסד בהסתר, שאינו נודע ונרגש החסד והטוב
וכדומה, וכלשון הכתוב משלי כ"ז, ה׳: "טובה תוכחת מגולה מאהבה
מסותרת", וכמ"ש (נדה ל"א ע"א) שאין בעל הנס מכיר בניסו.

23. The sefirot have both revealed and concealed aspects. The revealed is considered external, and the concealed, internal. An example of the concealed aspect is a kindness done in secrecy in which the kindness or goodness is not recognized, as stated in Proverbs: “Good is a revealed rebuke coming from a hidden love,” and as stated in Talmud, “The recipient of a miracle does not recognize it as such.”