The Beginning of Wisdom
Introduction
מגיד דבריו ליעקב כו'
תוכן ספר היקר הזה, הוא יקר חרוץ. כי הוא מבוא והקדמת הכללים
לשלומי אמוני ישראל הישרים בלבותם, אשר חשקה נפשם לבוא
בפנימי[ו]ת השערים המצויינים בחכמת האמת, וללמוד ולהבין אמרי יושר
ודברי אמת, כתבי קבלת האר"י ז"ל.
אולם, באשר שנעלם מהם ידיעת דרכי לימוד חכמה זו, המה מגששים
כעורים סביב לשערים, ואין פותח (להם) לבם בחכמה, מקוצר הבנתם
מקודם, ההקדמות והכללים הנצרכים לחכמה זו.
הספר הזה יאיר להם עינים בעזהי"ת. אם כי הוא מעט הכמות, הוא רב
האיכות בזה. כי בו ימצאו כל חפץ לבבם. כי הוא יורה דעת החכמה
בכללי אמת, והקדמות יקרות המסולאים בפז. וגם הוא מורה דרך האמת
ונתיב היֹשר בהשכל ודעת – סדר הלימוד בספרי המקובלים ואופן לימודם.
איך לעלות מעלה מעלה, עד אשר לאורו יגיעו אל היכלי נוגה, זיו החכמה
העליונה וזוהר הקבלה, על אופן מאד נעלה. וכל ההקדמות והכללים שבו,
מיוסדים על אדני האמת ועמודי זרועות עולם. הלא המה ספרי הרמ"ח
לוצאטו ז"ל, ועל פי פירושי וביאורי הגר"א ז"ל בזוהר הקדוש וכתבי האר"י
ז"ל וספר יצירה. [ועל פי כללי והקדמות עץ חיים ופרי עץ חיים, ושאר
כתבי האר"י ז"ל, כאשר עוררתי זה בעזה"י באיזה מקומות גם אני
לדוגמא, בשולי היריעה בהג"ה בשם המעתיק.]
וגם לחכמים הבאים כבר תוך היכלי החכמה פנימה, אקוה לה' שימצא
הספר חן בעיניהם, כי יהי' להם קילורין לעינים, שעל ידו יוחקו לזכרון
בלבם כלליות רוב חכמה שמפוזרים בכמה ספרים ובמקומות שונות
צפונים. ופה נקבצים יחד כעמיר גורנה, בסידור נכון. בקיצור דברים.
ומיעוט אמרים. והזכרת מקום מוצאם. ושם מחברם. כאשר עיני הקורא
תחזינה מישרים.
ובזה אבוא על המוגמר מלהתיצב בשער לדבר. כי אם עוד זאת להזכיר –
מאמר החכם שלמה המלך, ע"ה, תחלת חכמה יראת ה' כו'. ומאמר חז"ל,
כל בעלי אמונה. ידעו נאמנה. יגעתי ומצאתי תאמין באמונה שלמה. וזה
הוא העיקר לכל בית ישראל, ובפרט לכל באי לפתוח שער בחכמה זו. ואז
יקויים בם מאמר החכם הנ"ל, אני אוהבי אהב גו' כי מוצאי מצא חיים גו',
כרצון נפשם הטוב, אמן:
וכנפש המעתיק.
Chapter 1
כללים למתחילים בחכמה. חכמת האמת:
לתועלת החפצים להתחיל בלימודה, ועדיין לא למדו בהספרים. ויכבד עליהם הבנתם שם,
מחסרון ידיעת הכללים המוכרחים למתחיל לדעת. לכן סדרנו לפניהם הכללים האלה,
להקל עליהם אחר כך, שיוכלו להכנס בשערי', וגם להישיר לפניהם הדרך אשר ילכו בה.
(רוב) כללים אלה נלמדו ונלקטו [מכתבי האר"י ז"ל], ומדברי הגאון רמ"ח לוצאטו ז"ל,
ומדברי הגר"א ז"ל, וכנרשם על רוב הדברים את מקורם.
פרק ראשון - בו מדובר ענין הספירות, וההנהגות ושמותן, ובו ל"ג
סעיפים
[א] הנה להוי"ה יתברך יקראוהו הספרים בשם אין סוף, יען הוא בלתי
גבול ובלתי תכלית. וכשם שהוא בלתי גבול ובלתי תכלית, כן הוא רצונו
ית׳ (וע"ע לקמן פ"ח, סעיף כ"א וכ"ב).
1. Since G-d is not confined to time and space or any other limitations, Kabbalah refers to Him as Ayn Sof — The Infinite. As He is infinite and boundless, so is the power of His Will.
[ב] ידוע שהא"ס ב"ה אסור לחשוב בו כלל וכלל כו׳, וכל מה שאנו
מדברים בו ובספירות הכל מרצונו והשגחתו הידוע מצד פעולותיו. וזהו
הכלל לכל דרכי הקבלה. (עכ"ל הגר"א ז"ל בליקוטים שבסוף ספר ספרא
דצניעותא שנדפס מחדש) וכן כתב הרמ"ח לוצאטו ז"ל בספרו אדיר
במרום דף נ"ט ע"א, וז"ל שם: הנה מה שאנו מדברים במאציל ב"ה, הנה
דבר פשוט הוא שאין אנו מדברים רק בבחינת פעולותיו ולא בבחינת
מהותו ועצמותו כלל. ותדע שאפילו מה שאנו מזכירין אותו בשם אין סוף
ב"ה, אין הכונה על עצמותו כלל, אלא על פעולותיו עכ"ל. ועיין עוד בספרו
חוקר ומקובל בתחלתו בד"ה הנה ידוע תדע כו׳ ע"ש באורך.
2. The prohibition against the contemplation of G-d’s essence is widely known. Whatever is related about G-d pertains only to His Will and providence, which are manifest by His actions. This general rule applies to all Kabbalah, as stated by Rabbeinu Moshe Chaim Luzzatto in his book Adir Bamarom, “It is self evident that any expression regarding the Emanator, Blessed Be He, refers only to His actions rather than His essence.”
[ג] והנה בענין דרכי הנהגתו יתברך את העולמות, עשר ספירות הן. ואלה
שמותן: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
3. There are ten Sefirot by which G-d, Blessed Be He, creates and conducts the worlds. They Are:
1. Keter — Crown,
2. Chochmah — Wisdom,
3. Binah — Understanding,
4. Chessed — Kindness,
5. Gevurah — Might,
6. Tiferet — Beauty,
7. Netzach — Victory,
8. Hod — Majesty,
9. Yesod — Foundation,
10. Malchut — Kingdom.
[ד] כל ספירה הוא מדה אחת מן המדות של הא"ס ב׳׳ה, אשר ברא בם
את העולמות ומנהג אותם. (עכ"ל בס׳ קל"ח פתחי חכמה סי׳ ו׳, ועיין עוד
בליקוטי הגר"א ז"ל שם, ובריש ספר חוקר ומקובל, ובריש ספר קנאת ה׳
צבאות, ענין הספירות מה המה), עיי"ש.
